חזרה לתוכן

א. תולדות - מכלל דאיכא אבות
על גדת נהר האלבה, בבית מס' 26 בעיירה רוידניץ (Roudnice nad Laben; Roudnici nad Labem 1 ) אשר בצפון בוהמיה (צ'כיה 2 ), נולד רבנו בנימין זאב (וולף) כהן זצוק"ל בצום י"ז בתמוז ה'תקצ"ה, להוריו הצדיקים ר' שמואל ומרת אסתר כהן 3 .
מוצא המשפחה במאה שנים טרם הולדתו ידוע לנו והוא עיירות שונות בצפון מערב בוהמיה 4 . ב"ה עלה בידינו להתחקות אחר מוצאם עד דורו של הגאון המפורסם בעל ה"נודע ביהודה" (ה'תע"ד - ה'תקנ"ג) רבה של פראג הבירה הסמוכה.
סביו וסבתו של זקננו הרבז"ך, הורי אביו, אף הם מתושבי רוידניץ היו, הממוקמת 40 קילומטרים מצפון לפראג, ואין ידוע לנו דבר אודותיהם ועל מוצאם מלבד שמם, שנת לידתם (לערך), ותאריך פטירתם אשר היה לפני הולדת נכדם הבז"ך 5 .
הסבא ר' שמחה כהן נולד בשנת ה'תקי"ט ונפ' ברוידניץ בשנת ה'תקפ"ג 6 . הסבתא רחל 7 לבית שטיינר נולדה בשנת ה'תקכ"ד ונפטרה ברוידניץ בשנת ה'תקע"ח 8 . הם נישאו בעיירה רוידניץ 9 , - אז כמאה משפחות יהודיות מתגוררות בתחומה – בשנת ה'תק"ן 10 , שם גם התגוררו ונפטרו.
באותם ימים כיהן כרבה של פראג הבירה הסמוכה גדול הפוסקים בדורו, הגאון ר' יחזקאל הלוי לנדאו בעל ה"נודע ביהודה" יליד אפטא (פולין). שבעה ילדים היו להם לר' שמחה ורחל כהן: רבקה, אבנר, אסתר, מאיר, שרה, שמואל וישראל 11 . ר' שמחה אלמן היה בעת נישואיו, ואין ידוע לנו אם היה לו זרע של קיימא מזיווג ראשון, כמו גם מי היתה אשת נעוריו.
זקננו אבי הבז"ך, הבן השישי ר' שמואל, נולד בבית הוריו ברוידניץ בשנת ה'תקס"ב 12 . 9 שנים אחר פטירת בעל ה"נודע ביהודה".
הוא נישא 13 למרת אסתר (טרזה) לבית פיק 14 . לאחר פטירת ההורים גרו הזוג שמואל ואסתר כהן בבית הורי ר' שמואל.
מוצאה של אם זקננו מרת אסתר בת ר' רפאל וגיטל 15 פיק, מהכפר ברודץ (Brodce/Brodetz) צפונית מזרחית לפראג, שם היה אביה סוחר בקר. אנו מוצאים את משפחת פיק בכמה מקומות סביב העיר Mlada Boleslav. אביו של הסבא ר' רפאל פיק מופיע ברשימות בשם ר' שמואל רובין ואחר-כך היה נקרא ר' וולף פיק. הוא נולד בבזנו (Bezno) 16 . היה "רוכל וסוחר". אחר-כך התגורר בברודץ -Brodetz , שם נולד בנו רפאל פיק. בהיות רפאל בן 13 (בשנת ה'תקנ"ג) אנו מוצאים את המשפחה מתגוררת בבית מס' 15 בעיירה לוסטניץ (Luschtenitz = Lu?t?nice) 17 . מסתבר שהסבא והסבתא ר' רפאל וגיטל פיק התגוררו מסביב שנת ה'תר"ב, בפטקוב (Petkovy/Petkow) 18 .
מוצאה של הסבתא גיטל (לבית ברוך) היה בעיר ייצ'ין (Jitschin/Ji??n) אף היא צפונית מזרחית לפראג. הוריה היו מרקוס 19 ואנה בָּרוּךְ. מרקוס בָּרוּךְ נפטר טרם שנישאו ילדיו ובבעלות האלמנה היתה חנות מכולת. אנה ברוך היתה לבית הלר. סביר להניח שהיתה נינת רבה של פראג רבנו יום-טוב ליפמן העלר בעל ה"תוספות-יום-טוב" (ה'של"ט-ה'תי"ד), אם כי לא נזכר בשום מקום בכתבי זקננו הבז"ך כי מיוחסת משפחתו אל בעל ה"תוספות-יום-טוב".




1. רואודניצה-נד-לבם. בגרמנית: Raudnitz an der Elbe.
2. צ'כיה מכילה שתי ממלכות קדומות: מורביה ("מעהרן") ובוהמיה ("ביהם"; "פיהם"). ברנו היא בירת מורביה. פראג היא בירת בוהמיה.
3. בית זה נמצא בחלק של הגיטו היהודי שנהרס ואינו קיים עוד היום.
4. נוסף על הפרטים שעברו במסורת בן מאביו, נעזרנו רבות ב"ספרי משפחה" הנמצאים בארכיוני המדינה בצ'כיה אשר בפראג ובארכיון המחוז (Zitenice), שם רשומים כל המשפחות היהודיות שנרשמו לפי "חוק המשפחה" שהתיר רק לבן הבכור בכל משפחה להינשא (ראה להלן). נעזרנו גם בספרי קהילה יהודיים שם רשומות גם הבנות, תאריכי לידה, ברית מילה נישואין שמות עדי הנישואין ותאריך פטירה (ומס' הבית המדוייק בו התרחשו אירועים אלו).
5. אף תאריך רישום נישואיהם ברשויות יש בידינו אך זה נעשה תמיד מאוחר ליום החתונה האמיתי, לפעמים כמה שנים אחר-כך ועל-כן אינו תורם לנו מידע מדוייק.
6. אור לט' בטבת. בספר הפטירות של קהילת רוידניץ נרשם שנפטר בן 64 כתוצאה מ"התקשות הכבד".
7. מסיבה בלתי ידועה רשומה סבתא זו בפנקס הקהילה ברוידניץ של הלידות, בשם שרה מלבד בלידת ילדיה ה4-5 מתוך ה-7. זו כמובן נראית טעות שהרי אחת מבנותיה נקראת שרה. מאידך בספר הפטירות של קהילת רוידניץ כתוב שבבית המשפחה (בית מס' 39) נפטרה שרה כהן כבת 50 בא' אד"ר ה'תקע"ח כתוצאה משבץ מוחי. גם בספרי הקהילה האחרים נקראת שוב ושוב בשם שרה. לא נתחוור לנו פתרון בעיה זו עד הלום. בספר קהילה נוסף של רוידניץ נקראת אף בשם לועזי: Zezilie.
8. בדר"ח אד"ר.
9. בבית מס' 39, הסמוך ביותר לבית-הכנסת. בית זה עדיין קיים היום וצילומו נמצא ברשותנו.
10. כ"א במרחשוון.
11. אשר נולדו בין השנים ה'תק"ן-ה'תקס"ד.
12. י"ג במרחשוון.
13. בשנת ה'תקצ"ד לערך.
14. נולדה ה'תק"ע לערך. נפטרה ו' באלול בין השנים ה'תר"ל - תרל"ז. בשנת ה'תרכ"ט נולדה בת זקננו הבז"ך מרת צירל ולוּ היה זה לאחר פטירת אחת מאמהות זקננו וזקנתנו היתה נקראת באחד משמותן. הסיפור המובא להלן אודות אליהו הנביא שבא לנחם אבלים בכפר דיוסעג בשבעה על האם, מובן שהיה זה לפני שנת ה'תרל"ח היא שנת המעבר לעיירה באדן, ומה עוד שבכ"ה בכסלו ה'תרל"ח נולדה אסתר בת הבז"ך הקרויה על שמה.
15. ברשימות רוידניץ נקראת קתרינה ושמה העברי לא נמסר. אמנם, אחות הבז"ך גיטל לוינגר נקראת אף היא קתרינה ברשימות ואף היתה נקראת בפי המשפחה קטי, ומכיון שסביר להניח שנקראה על שם סבתה, הרי ששם הסבתא היה גיטל. ועתה מצאתי ברשימות ימי זכרון שהיו בידי נכדו שו של הבז"ך-לבונה הרב יעקב צבי כהן זצ"ל, כי שם אם הבז"ך "אסתר בת גיטל" ונפ' ו' באלול.
16. ה'תק"י לערך. במפקד משנת ה'תקנ"ג כתוב כי וולף פיק נולד, כאמור, בבזנו, ושבאותה שנה מתגורר עם ילדיו רפאל, משה, פיליפ ואסתר בלוסטניץ (Lustenice). כל העיירות הללו: בזנו, ברודץ, לוסטניץ ופטקוב, כולן סמוכות מאד זו לזו, דרומית-מערבית לעיר מְלַדָה-בּוֹלֵסְלָב (Mlada-Boleslav), צפונית מזרחית לפראג הבירה. כנראה שנדדו מכפר לכפר מסיבות שונות שראוי לבררן. יש להניח שנפטר לפני שנת ה'תקצ"ה, אז נולד נינו ר' בנימין זאב וולף שנקרא של שמו, הוא זקננו הבז"ך.
17. אמנם רפאל שוב התגורר ב-Brodetz, שכן שם נולדה בתו אסתר אם זקננו הבז"ך.
18. שכן בספרי קהילת רוידניץ מוזכרים הם משנה זו ואילך כתושבי בית מס' 11 בפטקוב. הסבא ר' רפאל פיק נולד לערך ה'תק"מ ובלא ספק נפטר לפני ה'תרי"ב שאז נולד נכדו הנקרא על שמו ר' רפאל כהן אחי זקננו הבז"ך. הסבתא גיטל פיק נפטרה לפני ה'תר"י שנת הולדת נכדתה גיטל לוינגר (אחות זקננו הבז"ך).
19. כך נקרא בספרי משפחה מבוהמיה ושמו העברי לא נמסר. אמנם ניתן היה להניח ששמו מאיר, שכן נינו ר' מאיר כהן אחי זקננו הבז"ך אף הוא מרקוס נקרא. אלא שאחד מבניו של מרקוס ברוך שמו יוסף מאיר ברוך, ואם-כן שמו העברי נעלם מאתנו. אך יום פטירתו נזכר: א' בניסן ה'תק"ן בעוד ילדיו לא נשואים. אלמנתו אננה ושמות ילדיה מופיעים ברשימות ממחוז Byd?ov שבבוהמיה משנת ה'תקנ"ג.
לחזרה למעלה
הקודם      הבא

On line 44
Number of entries by now 7772477
Updated last ()
Email:
Last week news
Last month news
Website news:
Welcome to the new forum.