חזרה לתוכן

יב. פטירת זקנתנו הצדקת הרבנית ע"ה
זקנתנו הרבנית מרת שרה לביאה לבית בישיץ נפטרה בשנתה השישים ושש 69 בביתם בבאדן, בשעת כניסת השבת פרשת ויגש ה'תרס"ה, בשעה 16:30, בין שקיעה לצאת הכוכבים. הובאה לקבורה בסרדהאל שם נטמן אביה.
"בהספדו עליה אמר הסבא, ומפיו שמעתי זאת פעם, את הפסוק: שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל. קשה ראשית, מה ההמשך והקשר בין ראש הפסוק לסופו, ושנית, למה מגיעה תהילה לאשה יראת ה', הלא זאת היא חובתה ומצוה ככל המצוות. אבל הכוונה היא כך: בזמן ובדור שרוב העולם פונים לשקר של החן או להבל של היופי, והמידות האלו שולטות, ובכל זאת נשארת האשה יראת ה', אז היא תתהלל" 70 (הרב יעקב צבי כהן זצ"ל).
בפירושו לתורה "בז"ך-לבונה – דברי-זאב" מבאר זקננו את דברי עבד אברהם מיד אחר השקאתו וגמליו בידי רבקה "ברוך ד' אלקי אדֹני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדֹני":
"הנה אברהם, לזִקְנתוֹ, יצאה בו יד ד', שלקח ממנו אהובתו תמתו שרה אמנו, אשתו החסודה אשר היתה גדולה ממנו בנבואה, והתאבל עליה תמיד, כי היה כל זה כמו ג' שנים. ...וזה כוונתו עתה, שראה [-עבד אברהם] שקרוב דרכו להצליח, אמר: 'ברוך ד' אלהי אדוני אברהם' – שיצאה מדת הדין על אדוני לקחת לו אשתו אהובתו לעת זקנתו. כי 'אלהים' - ידוע שהוא שם מדת הדין והוא נקרא אמת, ואמר: אף שיצאה מדת הדין עליו, מכל מקום לא עזב חסדו ממנו. 'אשר לא עזב חסדו ואמתו ממנו' – אף באמתו לא עזב ממנו חסדו".
הדברים נכתבו בשנת ה'תרס"ד או ה'תרס"ה, כלומר תקופה קצרה לפני פטירת רעייתו הרבנית הצדקת, שרתו-תמתו שלו.
הספר בז"ך-לבונה אפשר שייקרא מלבד על שם זקננו רבנו בז"ך, גם על שם זקנתנו הרבנית ע"ה, על-פי דברי חז"ל במדרש (במדבר-רבה ט, יג): "שהלבונה זכרון לאמהות שנאמר (שיר-השירים ד, ו) 'אלך לי אל הר המור' - אלו אבות העולם, 'ואל גבעת הלבונה' - אלו האמהות.



69. ברישום נישואי זקננו וזקנתנו נמצא כי נולדה בשנת ה'תקצ"ט ובמקום אחר כתוב שהיא בת גילו של זקננו.
70. דומה לזה בקול-אליהו להגר"א ויצא אות ל.
לחזרה למעלה
הקודם      הבא

On line 44
Number of entries by now 7772477
Updated last ()
Email:
Last week news
Last month news
Website news:
Welcome to the new forum.