חזרה לתוכן

ב. הולדת זקננו ובית הוריו
היהודים אשר גרו בשטחי בוהמיה, באותה עת היו נתונים עדיין למגבלות מימי הביניים שנכפו על היהודים מיד לאחר מלחמת שלושים השנים כדי להגביל את תנאי מחייתם ואת מספרם; הם נאלצו לשלם "מס מיוחד", אולצו לגור בגטאות, ונישואיהם היו תחת פיקוח חוק המשפחה (Familiantengesetz), חוק שנחקק בשנת ה'תפ"ט והוסר רק כעבור 120 שנה, אשר נועד לרסן את ריבוי הילודה היהודי. "חוק המשפחה" התיר רק לבן הבכור בכל משפחה להינשא. ברשומות האזרחיות בצ'כיה נמצא כי 8,600 משפחות יהודיות חיו בבוהמיה והגויים ניסו למנוע את התרבותן. אמנם, גם האחים הצעירים נישאו בחשאי כדת משה וישראל, ולא ידוע על סנקציות שננקטו כלפיהם מלבד אי-הכרת מוסדות השלטון בנישואיהם והגדרת ילדיהם כ"בלתי חוקיים".
אף שבשנת ה'תקמ"א, הוציא הקיסר צווים המעמידים את היהודים כ"כמעט שווים" לנוצרים, אך האמנציפציה ליהודים עלתה מדרגה רק במהפכת "אביב העמים" של שנת ה'תר"ח 20 . הגזירה השנואה של ההגבלות על הנישואין אשר מנעה מכולם לבד מהאח הבכור מלבוא בברית הנישואין על-פי חוק, בוטלה כעת, בהיות זקננו הבז"ך בר-מצוה.
הסבא ר' שמואל כהן אבי הבז"ך היה סוחר שלא היתה בבעלותו חנות ועל-כן היה למעשה רוכל אשר נע ונד בין העיירות להביא טרף לביתו. הוא מכר סחורה לעקרות בית. נינו הרב אברהם דוב כהן מגייטסהד זצ"ל (בן הרב שמחה כהן זצ"ל בן הבז"ך) סיפר כי היה ברשותו סוס ועגלה (מפי בנו הרב שמחה כהן).
ברית המילה של הבז"ך התקיימה בבית המשפחה בעתו ובזמנו בכ"ד בתמוז ה'תקצ"ה, כאשר צוין בספר קהילת רוידניץ.
אבי הבז"ך ר' שמואל כהן איש חולני היה וכך מספר זקננו הבז"ך בפירושו על התורה:
"אני הצעיר, הנה אני נין אהרן ממשפחת כהונה, בן ר' שמואל הכהן, איש ירא ד' מנעוריו ע"ה, הדר בארץ בעהמען וזכה לגדל כל בניו לתורת ויראת ד'. והיה מעונה ומדוכא, ועד שלא הגיע לחצי שנותיו חתכו הרופאים הגדולים בעיר פראג, בבית החולאים שם, את רגלו האחת עד יריכו, אחר ששכב בחוליו את רגלו יותר משנה תמימה. וכל תפלתו לא היתה אז אלא שירחם ד' עליו בזכות בניו הקטנים והוא יגדלם לתורה ולתעודה. וד' שמע תפלתו ונתן לו רחמים וחיים עד שהגיע לשבעים שנה 21 , וכל בניו למודי ד' יראים ושלמים, והוא נפטר בשיבה טובה.
ואני מבניו, הראשון מהם, וגם אני הלכתי בעקבותיו וגִדלתי בעה"י את בני לתורה ולתעודה וכֻלם תל"י יראים ושלמים, לומדים תורת ד' לשמה, זרע ברך ד', כֻלם אהובים כולם ברורים, צדיקים גומלי חסדים יצ"ו. בזכות אבי ע"ה ובזכות בני הצדיקים, הרהבתי לגשת הנה ולדבר דברי כאשר יורני מן השמים, ברתת בזיעה ובמורא" (מתוך פירושו לפרשת לך-לך).
בתחילתה של דרשה ליום-הכיפורים שהעלה על הכתב בגרמנית, באותיות עבריות כדרכו, אשר כנראה נשא בדִיוֹסֶעג בשנת ה'תרל"א הוא מזכיר בדברים נרגשים את אביו שנפטר באותה שנה ומספר על צרותיו (מתורגם לעברית בתרגום חופשי על-ידי נכדו הרב יעקב צבי כהן זצ"ל):
"הוא היה אדם כשר, וכל הבוכה ומתאבל על אדם כשר מוחלין לו כל עוונותיו. כל חייו היו שרשרת צרות. כשהייתי בן חמש 22 , ראיתי איך שהביאו את אבי לניתוח. בכיתי, כי ראיתי איך שנשאוהו בסדין על-ידי ארבעה אנשים דרך המדרגות, וכשראה אותי החביא את פניו ובכה. הוא קרא לי ואמר בשמו את ידיו על ראשי: אל תבכה בני. בזכותך ובזכות אמך יחייני ד'. גם הרופאים אמרו שהיה נס שקם לתחיה. מכאן והלאה היו חייו רק לשמים. תמיד אמר: חבל שאני עם-הארץ, אבל בנַי, אסור שיגדלו כעם-הארץ, אם ד' יתן לי חיים.
עינויים הגדולים וייסורים סבל באהבה. האֵם היתה צריכה לפרנס אותנו. היוקר האמיר וחמישה ילדים היינו. לארוחת הצהריים היו תפוחי אדמה אחדים ספורים, לא לחם או מה שהוא אחר. בערב הביאה אמי מזון מהכפר שלא הספיק לארוחות הערב והבוקר. כך היה יום יום. היא הלכה בבוקר לכפר וחזרה בערב, אני ידעתי שאין בבית מה לאכול, ואני הבכור העמדתי פני מי שאין לו תיאבון, אבל אחרי שאחרים אכלו הורגש אצלי הרעב ואז הגיש לי אבי תפוחי-אדמה קרים".
יש להניח שהתקופה המדוברת היא טרם שנת ה'תר"ו, שכן עד אז היו חמישה ילדים בבית. אכן בשנת ה'תר"ז כבר למד הבז"ך בפראג, עד היותו מופלא סמוך לאיש.
בהיות זקננו בן 35 שנים והוא אב לשני בנים ושתי בנות, נפטר אביו ר' שמואל כהן, "כתוצאה משבץ" (ככתוב ברישומי הקהילה). היה זה בבוקר י' בשבט ה'תר"ל ברוידניץ 23 בה נטמן למחרת, והוא בן מעט יותר מ-68 שנים. לא עלה בידינו למצוא את ציונו בבית-העלמין חרף ניסיונות לא מבוטלים של חוקרים.
מכיון שעניים היו הוריו, לא הותירו לו דבר בירושה מלבד סידור ישן נושן בו התפללה אמו והיה מתפלל בו בכל ראש-חודש, והיה שווה לו יותר מאוצרות. נכדו ריצ"כ העיד כי בגאווה הראה לו הסבא את הסידור וסיפר לו זאת.



20. מהפכות המוניות ואלימות של הקבוצות האתניות השונות ברחבי אירופה שנלחמו בקיסרות השולטת בהם. המהפכה דוכאה לבסוף אך הותירה את רישומה על הכל והביאה לפריצת דרך במושגי חירות המיעוטים.
21. לפי התאריכים שבידינו המובאים לעיל, חסרו לו לר' שמואל כהן ע"ה, שנה ושלושה רבעים להשלים לשבעים שנה.
22. בשנת ה'ת"ר.
23. בבית מס' 21.
לחזרה למעלה
הקודם      הבא

On line 44
Number of entries by now 7772477
Updated last ()
Email:
Last week news
Last month news
Website news:
Welcome to the new forum.