חזרה לתוכן

ג. במעלליו יתנכר נער
ההגבלות על יהודי צ'כיה בוטלו בהדרגה בימי ילדותו של זקננו הבז"ך. בהיותו בן שש בוטל איסור בעלות יהודת על הקרקע. בהיותו בן 11 בוטלו המיסים המיוחדים שהוטלו על היהודים ובשנת בר-המצוה שלו ניתן עיקרון שוויון הזכויות ליהודים. מאידך, כיובל שנים לפני הולדת זקננו, חויבו היהודים בצ'כיה לייסד בתי-ספר חילוניים, לשרת בצבא ולהשתמש בשפה הגרמנית בכתיבת חוזים. רק בשנת ה'תרכ"א, שנים רבות אחר עוזבו של זקננו את פראג, נכנסה רשמית האוכלוסייה היהודית בפראג ברישום מניין תושביה. הגטו היהודי הוכרז כשכונה מס' 5 של העיר, ולכבוד ביקורו של הקיסר קיבלה שם "יוספוב" - עיר יוסף.
אם עד עתה היוה חוק המשפחה, שכאמור מנע מן הבנים הצעירים במשפחה היהודית להינשא, את הסיבה העיקרית לעזיבת היהודים את צ'כיה, הרי שעכשיו דוקא האמנציפציה ליהודים גרמה לכך. יהודי צ'כיה נמנו עד אותה עת בחלקם הגדול עם השכבות העניות ביותר באוכלוסיה. האמנציפציה ליהודים העלתה אט אט את רמת המחיה הכלכלית של היהודים ורבים מהם עקרו, החל משנת ה'ת"ר, אל הערים הגדולות שם יכלו למצוא מגוון מקורות פרנסה שלא היו כמובן בעיירות הספר הרדומות בהן אולצו להתגורר עד כה. "קשה ישיבת כרכים", אין העיר הסואנת דומה כלל לכפר השקט אשר מימיו הולכים לאט. לשאפתניים במיוחד אף הביאה האמנציפציה הזדמנות לעזיבה רבתי למערב אירופה ואפילו לאמריקה. העזיבה הגדולה ומיעוט ההגירה של יהודים אל תוך צ'כיה הכריזו על דעיכתה של הקהילה היהודית הצ'כית.
זאת ועוד, בימי ילדותו של זקננו נחלשה מאד היהדות בבוהמיה בשל השתלטות המתחדשים-הרפורמים על מוסדות החינוך, בתי-הכנסת ועוד. תופעה זו החלה מעת שניתן חופש יחסי ליהודים. הדבר הקשה מאד על ר' שמואל כהן בחינוך ילדיו.
וכך כותב צעיר חתני זקננו הבז"ך, הרב שלמה פרידמן זצ"ל, אשר לבסוף היה לממלא מקומו בכס הרבנות, בהקדמתו לספרו של זקננו על הש"ס:
"והנה בימי עלומיו, כבר גדלו וצמחו המתחדשים (הרעפארמער) המשחיתים המחבלים בכרם ישראל בארץ בעהמען, וגם בעיר מולדתו ישב אז על כסא הרבנות אחד מתלמידי אחר 24 . והנה גם במעלליו התנכר הנער, כי לא רצה בשום אופן להתערב עם שונים, להתחבר עם ילדי השותים ממים רעים המאררים האלה, ורק אל בית ה' חפצו ונפשו חשקה בתורה, והיה מצטער מאוד שהוא יושב בארץ ציה בלי מים.
אבל אביו הצדיק לא היה בידו לשלוח את בנו הבכור הנבחר למדינה אחרת אל מקום תורה, כי היה עני שבעניים ומטופל בבנים ולא היה לו לכלכל את בני ביתו אף בפת חריבה.
ברם זכור אותו האיש לטוב, איש אחד מיוחד היה בעיר רודניץ גדול מאוד בתורה וביראת שמים, וה' ברך אותו גם בנכסים ושמו מוה"ר פייש שיף זצ"ל 25 , וישא עיניו וירא את הנער בוכה בתפילתו נוכח ה' ויחמול עליו ויביאהו אל ביתו ומצא אותו כלי מוכשר לקבל טהרות הקודש ולמד עמו עד שהיה בר חכים לישב בישיבות ונתן לו חליפות שמלות וגם צרור כספו נתן בידו ושלח אותו אל הישיבה הגדולה בק"ק פרעסבורג תחת דגל פאר הדור הגאון בעל כתב-סופר זצוק"ל.
והיה מרבה עוד תורה ויראת שמים בישיבות אחרות אצל גאוני הדור הרב הגאון הגדול ר' דוד דייטש זצוק"ל אב"ד דק"ק ב'[באלאשא]-יארמאט והרב הגאון הגדול ר' שמואל זאממער זצוק"ל והרב הגאון הגדול ר' חיים סופר זצוק"ל בעל מחבר ספר תשובות "מחנה-חיים", ולבסוף למד אצל הגאון הקדוש ר' יהודה אסאד זצוק"ל בעל מחבר תשובת מהר"י אסאד ["יהודה-יעלה"] בק"ק סערדאהעל, וכל רבותיו היו מחבבים אותו כבנו, וגם תמונת רבו הגאון מהר"י אסד היתה בבית-מדרשו בעיר באדען ככתוב 'והיו עיניך רואות את מוריך'".
נכדו של זקננו, הרב אברהם דוב מגייטסהד זצ"ל סיפר בשם אביו ר' שמחה, שבהיות זקננו ילד נראה הוא מתהלך ברחוב בבכי כשלפתע נעצרה מרכבתו של הנדיב שיף הנ"ל. כאמור שאלהו הנדיב מדוע ישב לו נער ויבכה ברחובה של עיר. בהשיב הנער כי בוכה הוא על שאין כסף להוריו למסור בידיו כדי שיוכל ללמוד תורה בישיבה, מיד הרגיעו: אל תבכה בני, אני אממן את לימודיך ותוכל לנסוע ללמוד בישיבה (מפי בנו הרב שמחה כהן). ואמנם בביוגרפיה קצרה וממצה שכתב על סבו והשאיר אחריו בכתובים, מספר נכד הבז"ך הרב יעקב צבי כהן זצ"ל, כי מדי חודש בחודשו שלח לו ר' פייש ליב שיף סכום כסף.
*
באורח פלא נשתמר בידי המשפחה מכתב מקורי בן מאה וחמישים שנה אשר כתב הבז"ך ירושלימה אל תלמיד הגאון רבנו משה סופר זצ"ל בעל ה"חת"ם-סופר" הגאון ר' שמעון דייטש זצ"ל. מכתב זה כתב הבז"ך בהיותו תלמיד בישיבה בסרדהאל בדיוק שנה לפני נישואיו, והוא בן 22 שנה.
במכתב זה מבקש הבז"ך להצטרף אל הרב שמעון דייטש ולעלות לארץ הקודש כהמשך לעליית תלמידי החת"ם-סופר. לשם כך הוא מספר כי אף הוא נולד ברוידניץ כמו הרב שמעון דייטש עצמו (ע' עליו עוד להלן) ואת שמות רבותיו והישיבות בהן למד. באגרת זו הוא אף מספר על השתלטות הריפורמים על העיירה. בהמשך נביא מאגרת זו וכולה מובאת לאחר המבוא.



24. ע' להלן.
25. על אזכורו של בן למשפחת שיף ברוידניץ שמענו בתולדותיו של תלמיד ה"חת"ם-סופר": הרב יששכר דוב בער אילאווי (ה'תקע"ד-ה'תרל"א) אשר היה רבן של קהילות רבות באמריקה. מח"ס מלחמות-אלקים, ברלין ה'תרע"ד. חותנו היה רבי וואלף שיף מרודניץ.
לחזרה למעלה
הקודם      הבא

On line 44
Number of entries by now 7772477
Updated last ()
Email:
Last week news
Last month news
Website news:
Welcome to the new forum.