חזרה לתוכן

ד. רוידניץ
מכיון שלפחות משנת ה'תק"ן, שנת נישואי הורי אבי הבז"ך, התגוררו ברוידניץ אבות אבותינו, מצאנו לנכון לספר מעט על עיירה זו. לשם כך נעזרנו בכמה ספרים על יהדות צ'כיה ובוהמיה בפרט ומן הערך "רוידניץ" מתוך הספר העומד לצאת לאור – "פנקס קהילות בוהמיה ומורביה", מאת מר שלמה שמידט העתקנו רשומות רבות. על הרשות להשתמש בעבודתו הגדולה אנו מודים לו.
עיירה, או עיר, יפהפייה היא רוידניץ, סמוכה לטרזן, מצפון לפראג הבירה. יהודים התיישבו בה כבר בשנת ה'ר לערך.
במקורות אחרים נזכרים יהודים ברוידניץ לראשונה רק בשנת ה'ש"א, כאשר פרצו שם פרעות נגד היהודים בעקבות פרסום צו גירושם מהעיירה בידי המלך פרדיננד (Ferdinand) הראשון. רוידניץ היתה באותה התקופה אחת הקהילות היהודיות החשובות בבוהמיה, שהיו ידועות בכינוי קרב"ן - קולין, רואודניצה, בומסלא, נחוד (Kolin, Roudnice, Bumsle, Nachod). במקורות אחרים לא נכללת נחוד וראשי-התיבות מופיעים: בק"ר.
בשנת ה'ש"ל נרשמו בה 23 משפחות יהודיות. בשנת ה'שנ"ה, בעת ששימש המהר"ל כרבה של עיר הבירה הסמוכה פראג, הורשו היהודים לרכוש בה גיטו בן 16 בתים, אם כי נאלצו לעוזבם בשנת ה'שע"ד כפי דרישת הנוצרים. הורשו להחזיק בית עלמין משנת ה'שנ"ה שעל קיומו ידוע לנו רק עד שנת ה'שע"ג. אחדות ממצבותיו הועברו לבית-העלמין שנחנך במקומו, והאחרות שימשו בעשרות השנים הבאות אבני בניין. בתי הגטו הוחרמו ונהרסו כדי לפנות מקום למנזר קפוציני שנבנה שם.
היהודים הקימו לעצמם רובע חדש, מעבר לביצורים שהקיפו את העיירה, ובו 12 בתים שנרכשו מתושביה הנוצריים של העיירה. בשנת ה'שע"ט הם בנו בית-כנסת במקום שעמד בגטו הישן. הבניין שופץ והורחב בשנת ה'תל"ה. 350 מקומות ישיבה היו בו. בהיות זקננו הבז"ך-לבונה נער, נהרס בית-הכנסת, כדי לפנות מקום למסילת ברזל.
בית-העלמין החדש של הקהילה, שנחנך כפי הנראה כבר בשנת סגירת קודמו, הורחב מספר פעמים ושימש מקום קבורה עד שנת ה'תר"ן לערך, ומכאן שמקום מנוחתם של הורי הבז"ך והוריהם שנפטרו ברוידניץ בטווח שישים השנים ה'תקע"ח-ה'תרל"ז לערך, הוא בבית עלמין זה. בית העלמין השלישי הוקם רק בשנת ה'תרנ"ו. היום נראים שני בתי קברות מחוץ לעיר, סמוך לתחנת הדלק בצד הכביש המוביל לבודני (Budyne). דוקא בית העלמין החדש נהרס כמעט כליל על-ידי הנאצים ימ"ש.
בין הגיטו והעיר הנוצרית הפריד שער גדול בנוי אבן. בשנת ה'שצ"א, בעת מלחמת שלושים השנים (ה'שע"ח-ה'ת"ח) בין מדינות אירופה, נאלצו היהודים להתמודד עם צבא הסקסונים הכובש, אז שרפו חייליו של מלך סקסוניה את הגיטו, על 28 בתיו. יהודי העיירה נמלטו ורובם מצאו מקלט זמני בפראג. קודם לכן הצליחו להציל את העיירה מהרס כללי על-ידי תשלום סכום כסף גדול ככופר לסקסונים.
רוב יהודי העיירה עסקו אז במסחר בתבואות וביין, בגידול בקר, במלאכה וברוכלות. אף רופא אחד היה, שני זגגים ושני חייטים. על אף שהמלחמה פגעה בהם קשה יותר מאשר בשאר תושבי העיירה, ואף התרוששו בעקבותיה לגמרי, המשיכו שכניהם הנוצרים לראות בהם מתחרים והתלוננו עליהם בלי הרף בפני השלטונות. הקהילה הלכה ופחתה במניינה ובשמירת החיים היהודיים באופן שיטתי עד לחורבנה המוחלט בשואה האיומה 26 .
עד שנת ה'תרל"ב היתה רוידניץ מושב הרבנות המחוזית 27 . בשנת ה'תרס"ג היוו 450 יהודי העיירה 5% מכלל האוכלוסיה.
אכן היתה בעבר רוידניץ מושב ומעון לגדולים מרבני הונגריה. הנה הרב ר' יוסף דייטש (נולד בניקלשבורג שבמורביה), מח"ס דברי-יוסף היה אב"ד רוידניץ ותלמיד-חבר לבעל הנודע-ביהודה אשר כיהן פאר באותה עת כרבה של פראג. ר' יוסף הוזמן פעם על-ידי שלטונות הממלכה להגן על טענות כלפי היהודים. הוא נפטר 8 שנים לפני הולדתו של הבז"ך. הוא כיהן ברבנות רוידניץ והמחוז 48 שנים (ה'תקל"ח-ה'תקפ"ה). מנ"כ של ר' יוסף ורעייתו מרת ייטל, ברוידניץ. נכדו הוא הרב ר' שמעון דייטש. כאמור, הרב ר' שמעון דייטש מתלמידי החת"ם-סופר בפרשבורג היה וממנהיגיה הבולטים ביותר של עליית תלמידי החת"ם-סופר המפורסמת לארץ-ישראל.
אחיו הגדול של ר' שמעון הוא ר' אהרון דוד דייטש אף הוא תלמיד החת"ם-סופר (משנת ה'תק"ץ), בעל שו"ת גורן-דוד. ע' עליו עוד להלן כרבו של זקננו הבז"ך.
ר' שמעון אוה למושב לו בירושלים עיה"ק עוד משחר ילדותו ועלה בהשפעת רבו לארץ בשנת ה'תקצ"ח (או ה'תר"ב) 28 .
באגרת האמורה שכתב זקננו לרב שמעון דייטש, הוא כותב על רוידניץ:
"העיר הנ"ל אשר מקדם כידוע, היתה עיר ואם בישראל, זוללה כבודה בעו"ה ונהפכה ביד מגואל, חנם לקוחה לצמיתות ואין גואל".
שבעים ושמונה שנות חייו של זקננו מקבילות הן לתקופה מוגדרת מאד – ראשית המאה השביעית לאלף השישי ועד ערב מלחמת העולם הראשונה. תקופה זו היא תקופת מתן האמנסיפציה ליהודים אך גם תקופת צמיחתה והתפתחותה של תנועת ה"השכלה" והרפורמית באירופה, בה הגיעה החילוניות בעולם היהודי לראשונה באופן ממוסד ובמספרים משמעותיים.
מתברר שמשבר עמוק אירע בקהילה היהודית בראודניץ בילדותו של הבז"ך, אשר הביא בסופו של דבר לקריסה רוחנית מוחלטת של הקהילה. באותה אגרת משנת ה'תרי"ז מספר הבז"ך על אי-קיומו של מוסד תורני כלשהו לילדים, עד שאחיו הילד אברהם דוב כהן –
"למד עד עת כזאת בפראג בבית-מדרשיהם של כומרים, ומכל תורת משה ודת יהודי לא ידע, כי רק שביום-כיפור צריכין להתענות".
כמובן הכוונה למשבר הרוחני הנורא שפקד את כל מרכז אירופה באותם ימים בהשתלטות הניאולוגים על מוסדות היהודים והקהילות. ברוידניץ השתלטה על כס הרבנות דמות עויינת לה 29 .
נזכיר כאן את דברי חתן הבז"ך הרב שלמה פרידמן זצ"ל בהקדמה לספרו של זקננו תורת-זאב, אשר הובאו לעיל ש-
"גם בעיר מולדתו ישב אז על כסא הרבנות אחד מתלמידי אחר 30 ".
ואמנם בשנת ה'תרי"ג, בהיות זקננו הבז"ך בן 18 שנים, הוקם ברוידניץ בית תפילות ניאולוגי, על מקומו של בית-הכנסת העתיק. טקסי ה"תפילה" כללו מקהלה ולווו בנגינת עוגב 31 . בשנת ה'תרנ"ג כותב זקננו לבנו (מתורגם מגרמנית):
"גיסי [בעל אחותו ראזי, ר' יעקב] בוכבינדער מרוידניץ רועד מזעם על חטא שלא נשמע ולא נראה. הכניסו את גופתו של פאלאק בעל בית-חרושת לעורות, שנפטר, לבית-הכנסת. ככה החליט הרב. הוא הורה לכסות את כל בית-הכנסת בבד שחור. הפשע זה בלתי נתפס בדעת, כי זה חוקות גוי. כל הקהילה התנגדה והתלוננו נגד הרב אצל הרב הראשי בפראג. עכשיו הם מבקשים גם לשמוע את דעתי ומדת כעסי. אני כותב להם שבקהילה בה יש העומדת תחת מרות רוחנית של גורמים מחדשים - ידועה מראש התוצאה, ולכן אין לנו רשות לדון בנושא זה".
כיום עדיין קיים הרחוב האחד הצר והארוך ובו בתי היהודים 32 . אמנם היום בית-הכנסת השוכן ממש במרכז אורכה של העיירה על גדות נהר האלבה, הרוס ובקושי ניכר. בשנת ה'תש"י נבנה הבנין מחדש וכך בעצם נמחק כמעט כליל זכר בית-הכנסת הישן. רק בחלק קטן מהמבנה אפשר עוד לראות משהו מן החזות המקורית. בשנת ה'תשנ"ח הושב המבנה שהיה נטוש שבע שנים לידי הקהילה היהודית האזורית. מאז עומד המבנה נטוש עד היום ואף נמכר על-ידי הקהילה היהודית הנ"ל עבור כמה עשרות אלפי דולרים. אין יהודים היום ברוידניץ.



26. בשנת ה'תי"א, בשלהי ימי בעל התוספות-יום-טוב, רבה של עיר הבירה הסמוכה פראג, נמנו 218 יהודים הגרים ב-23 בתים ברוידניץ. במגיפת הדבר של שנת ה'תע"ג נספו כשליש מיהודי רוידניץ. במפה מצוירת של העיירה משנת ה'תע"ד נראים כשבעים וחמישה מבנים (כולל מוסדות הציבור). לפי הרשומות 101 משפחות יהודיות התגוררו אז ברוידניץ. רבים נטבחו במהומות שאירעו בעקבות גירוש היהודים מפראג בשנת ה'תק"ד. בשנת ה'תקמ"ה 45 בתי יהודים היו ברוידניץ. עוד שתי מפות צבעוניות משנת ה'תפ"ז ומשנת ה'ת"ר בהיות הילד בנימין זאב כהן בן 5, איתרנו, ובהן כבר נראים בתים רבים יותר בכיוון צפון מערב. באותה שנה היו 63 בתי יהודים בעיר. בשנת ה'תרס"ב נמנו 448 יהודים עקב ההגירה המאסיבית מערבה במרוצת המאה שנים מאז האמנציפציה מנתה הקהילה כרבע מזה ערב השואה אז גורשה להשמדה בשנת ה'תש"ב. אין כל ספק שהתמורות במספר התושבים עד פרוץ השואה קשורות לצד ההגירה השלילית גם תופעת ההתבוללות.
27. שמות כמה רבני העיירה במרוצת הדורות: רבה הראשון של רוידניץ היה הרב נחמיה (?) אשר נפטר בשנת ה'שצ"ז. הוא כיהן ברבנות ראודניץ למעלה מעשרים וחמש שנים. ר' ברנרד לויט (Bernard Lewit), משנת ה'תי"ב. אחריו כיהנו כרבני העיירה, בין השאר: הרב אברהם ב"ר שאול ברודא (נולד ה'ת"י, מגדולי זמנו, בשנת ה'תנ"ב רב ברוידניץ, נפ' ה'תע"ז. מח"ס אשל-אברהם, תולדות-אברהם), הרב יעקב ודלס (Wedeles) משנת ה'תס"ד, הרב משה שפירא (ה'תק"ך), הרב שמעון ייטלס (Jeiteles, נפ' ה'תקכ"ב), הרב אהרן נוישטדל (Neustadl), הרב מתתיהו נויגרשל (נפ' ה'תקל"ח).
28. נשא (בזיווג ג') את בתו של ר' נחום שאדיקר (לעוי) מצדיקי ירושלים אשר עלה מפולין בשנת ה'תר"ד עם שני אחיו והיו ממנהיגיה הרוחניים של ירושלים עשרות שנים. מחתניו של ר' שמעון דייטש: הרב ר' משה ולנשטיין לימים אב"ד בירושלים בבית-דינו של ר' שמואל סלאנט (נפ' בן 81 בכ"ג באדר ה'תרפ"ב), ר' יוסף בנימין שמעונוביץ', כזקננו הבז"ך היה אף הוא תלמיד הכתב-סופר ולימים עלה ירושלימה והיה שם לראש וזקן השוחטים (ע' עליו בספר ליקוטי-הראי"ה למו"ר הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל, חלק א עמ' 159-161, חלק ב עמ' 137-139). כרבו החת"ם-סופר היה ר' שמעון דייטש מוהל מומחה. היה ממייסדי כולל הונגריה ("כולל אונגארן") בירושלים בשנת ה'תרכ"ג שהיה אחד הכוללים העשירים בירושלים. נפ' ט' בשבט ה'תרל"ח ומנ"כ בהר הזיתים. תמונה של ר' שמעון דייטש בצעירותו אפשר למצוא בכמה מספרי תולדות רבני הונגריה. עוד עליו ראה בהקדמה לספרו "אמרי שפר" על מסכת ברכות.
29. דמות זו השפיעה לשלילה רבות על המצב. שמו אברהם (אלברט) כהן (נולד ב-Tachov ה'תקע"א) כיהן במשרת רבנות רוידניץ שלושים שנה עד למותו (ה'תרל"ב). הוא הנהיג את ההוראה בשפה הצ'כית בבתי-הספר היהודיים במדינה משנת ה'תקצ"ז בהיות זקננו הבז"ך כבן שנתיים, ובשנת ה'תרי"ב פירסם לוחות סטטיסטיים על הקהילות היהודיות בבוהמיה.
30. מתברר ש"תלמיד אח"ר" זה הוא אלברט כהן. אח"ר הוא אהרון חורין, מנהיגה ומייסדה של תנועת הריפורמה בהונגריה. הוא התחיל כ"ר' אהרון חורין" רבה של ארד ואף חיבר ספרים הלכתיים, עד שחצה את גבולות ההלכה בשנת תקנ"ז כשהחל מתפלמס נגדה בכתב ובע"פ, הכל בשימוש ההלכה עצמה כדי למסמסה. החת"ם-סופר ושאר רבני הדור תקפוהו בחריפות. הנהיג שינויים בשמירת השבת, בנוסח התפילה, בנגינה בשבת בבית-הכנסת, בישיבה בו בגילוי ראש ועוד.
31. אחר-כך אנו מוצאים מכהנים בקהילת ראודניץ בתפקיד ה"ראבּינר": מוריץ קלוץ (Klotz), בין השנים ה'תרמ"ט-ה'תרנ"ג), יוליוס רייך (ה'תרנ"ד-ה'תרס"ה).
32. מתחת לארמון לובקוביץ' המפורסם.
לחזרה למעלה
הקודם      הבא

On line 44
Number of entries by now 7772477
Updated last ()
Email:
Last week news
Last month news
Website news:
Welcome to the new forum.