קבצים:
* קורות חייו
תולדות חייו ע"י נכדו ר' משה ברזל
הרה"ח ר' ברוך קליין ז"ל
ירושלים של מעלה ליוותה אתמול למנוחות את אחד מפאריה, מוותיקי הדור הישן, ממייסדי קהילת סאטמאר בארה"ק, הרה"ח ר' ברוך קליין ז"ל.
נולד בשנת תרפ"א בעיר מכורתו סאטמאר בהונגריה, לאביו הרה"ח ר' יחיאל ז"ל, מראשוני תלמידי וחסידי ה"דברי יואל" מסאטמאר ולאמו הרבנית ע"ה בת הרה"צ רבי צבי אלימלך ווינבערגער זצ"ל, בן אחר בן ל"בני יששכר" זי"ע.
כבן שלוש היה כאשר הוריו ע"ה עלו להשתקע בארה"ק ולחונן את עפרה עם משפחתם הברוכה, ומיד נשתלבו בחיי בני הישוב הישן. הם התיישבו בירושלים עיה"ק בבתי הונגרין, שם התחנך בת"ת דשומרי החומות ואח"כ עלה במעלות התורה בישיבתו הרמה של רבה של ירושלים הגאון רבי יוסף צבי דושינסקיא זצ"ל, שאף קרבו אליו וזכה לשמש כשליחו הנאמן לכל מיני שליחויות אחראיות. בפרט כאשר החלו להגיע "עם שרידי חרב" בחורים פליטי השואה, שבקשו להשתלב בישיבת הגרי"צ דושינסקיא, שימש ר' ברוך ז"ל כעסקן בולט ובא לעזרתם ברוחניות ובגשמיות.
בהגיעו לפרקו נשא את זו' מרת חיה שרה בת הרה"ח ר' שמעון עזרוביץ הי"ד שו"ב של הקהילה היהודית בעיירה שוראן [שוראני] בצ'כיה היה מחשובי הקהילה [וספרו שרידי העיירה כי בהכנס קלגסי הנאציים היה בין הראשונים בעיירה שנרצח על ידם ברחובה של עיר] בהיותה כבת 17 נפטרה עליה אמה מרת אסתר ואביה נישא בשנית ובעקבות זה עלתה לארץ , עלייתה והיקלטותה בחיפה בבית משפחה חרדית משפ' רוטמן- היתה רצופת ניסים והשגחה פרטית, ולאחר שהמשפחה הנ"ל עקרה לירושלים לטובת חינוך ילדיה, עברה גם היא איתם ובעקבות כך זכתה להנשא להמנוח רבי ברוך ע"ה
עם התרחבות היישוב ומיעוט המתפללים בביהמ"ד ד"שומרי החומות" בעיר העתיקה, שהיה נקרא "דער הונגערישער מדרש", היה זה הוא ביחד עם אביו ז"ל שעסקו במו ידיהם בהעברת ביהמ"ד על חלונותיו דלתותיו וריהוטו אל ביהכנ"ס "קהל יראים" במאה-שערים שאז הושלמה בנייתו. כמו"כ לפני יותר מכ"ה שנה נתמנה ע"י האדמו"ר ה"ברך משה" מסאטמאר זצוק"ל להיות נציגו בהנהלת כולל "שומרי החומות", ומאז היתה אוזנו כרויה לכל נזקק וראה כשליחות קדושה את משרתו זו להיות לעזר לכל נצרך שפנה אליו בעניני ה"כולל" והגמ"ח.
בשנת תרצ"ב, כאשר ביקר בארץ רבינו יואל מסאטמאר זצוק"ל ופתח ביהמ"ד לחסידיו ובזה הניח את היסוד לקהילת סאטמאר המעטירה והמשגשגת בארה"ק, היה המנוח ז"ל ביחד עם אביו ר' יחיאל עמודי התווך והרוח החיה שבין ראשוני המתפללים ומייסדי הקהילה ובמשך השנים נמנה לגבאי בביהמ"ד. כמו"כ שימש כשליח נאמן להעביר כספי צדקה מהרבנית מסאטמר ע"ה לעניי ירושלים.
כל ימיו נהנה מיגיע כפיו והלך בתמימות וביושר לבב, וכך גם קיבל עליו את הדין כאשר כמה וכמה מאורעות קשות עבר בחייו, ובפרט עם פטירתו בדמי ימיו של חתנו הרה"ח ר' ישראל ברזל ז"ל, מפארי חסידי באיאן בירושלים, ואחר כמה שנים אף שיכל את בנו וכלתו האברך ר' יחיאל ז"ל ולאחמ"כ זוגתו ע"ה, בהשאירם אחריהם יתומים רכים. המנוח ר' ברוך ע"ה המשיך באמונת תום בבורא ית' והצדיק עליו את הדין באהבה.
בהלוויתו שיצאה מבית הלוויות שמגר נפרדו ממנו חתנו הרה"ח ר' קלמן גרינוואלד ונכדיו הר"ר משה ברזל והר"ר שמואל עזרא פישמן שיבדלחט"א, שציינו את תום דרכו ואמונתו, ישרותו וניקיון כפיו, קביעות עיתיו לתורה ואהבת לומדיה. הלוויה המשיכה לביהמ"ד סאטמאר ברח' יואל, שהמנוח שימש בה כגבאי נאמן ואחד מ"ז' טובי העיר" דביהמד"ר, שם המתינו קהל רב והושמעו דברי הספד ופרידה מפי רבה של הקהילה, הגה"צ ר' חיים צבי טייטלבוים שליט"א, והג"ר משה זאב זארגער שליט"א, שעמדו על הזכות של ביהמ"ד שהמנוח היה מדמויותיו הבולטות, ובפרט בקביעת עיתים לתורה ובישרותו ושמירת פיו והתרחקות מכל מחלוקות וכד' ודבקותו ברבו הק' זצוק"ל ובתורתו שהיו לשם ולתהילה. כן נפרדו ממנו נכדיו הר"ר נתן חיים פישמן מרחובות והר"ר זאב וואלף קליין מב"ב, ושני בניו מניו-יארק שלא הספיקו להגיע להלוויה, הרה"ח ר' שמעון ור' משה צבי, שהשמיעו דברי פרידה נרגשים דרך הטלפון.
השאיר אחריו דור מפואר שיבדלחט"א, בניו הנ"ל רבי שמעון מחשובי חסידי סאטמאר בשכ' בורו פארק בברוקלין ורבי משה צבי מנהל רוחני דת"ת סאטמאר בעייארה מונורו-סאטמאר וחתנו החשובים, בנותיו מרת אסתר ברזל מרת שושנה פישמן ומרת גיטה גרינוולד נכדים ונינים ובני נינים, כולם הולכים בדרך התורה והיראה, וכן אחותו הרבנית מרת חיילא אשכנזי תחי', א"ח להגה"ח רבי יוסף אשכנזי זצ"ל מניו יארק, נאמן ביתו ויד ימינו של בעל ה"דברי יואל" זצוק"ל. כמנהג ירושלים המשיכה הלוויה רגלית ונטמן בהר המנוחות. ת. נ. צ. ב. ה.
|
